אין דבר העומד בפני הרצון?
מכירים את הפתגם את הידוע: "אין דבר העומד בפני הרצון"?, רוב הסיכויים שלא הבנתם אותו נכון. יש לו גם המון ורסיות ופראפרזות: "מי שרוצה, מצליח!", "אם לא הצלחת זה סימן שאתה לא רוצה מספיק" - אף אחת מהם לא קולעות לעניין. אז למה הכוונה?
עד לפני כמה שנים, בכל פעם שמישהו אמר לי "...... זה סימן שאתה לא רוצה מספיק", הייתי מתכווץ מבפנים, מנמיך את הדימוי העצמי שלי בעוד 20 - 30 ס"מ ומתמלא ברגשות אשמה. "אני לא רוצה מספיק" - אפילו בלרצות אני לא מספיק טוב. אוף!
כמה רצון באמת צריך?
אבל בואו נחשוב על זה רגע - האם זה נשמע הגיוני לומר שיש מידה מסויימת של רצון שמספיקה לכל תוצאה רצויה בחיים? איך מודדים רצון? מוטיבציה לשניה? השתוקקות לסמ"ק? כיסופים לקילווואט שעה? ואיך זה שיש דברים שאני מצליח בהם בלי שאני מרגיש כלפיהם בערה פנימית ודברים אחרים שאני באמת משתוקק אליהם ואפס, לא הולך?
הפירוש האמיתי של המשפט הזה הוא פשוט: שום דבר לא מפריע לנו לרצות, גם כשהכל הולך בכיוון ההפוך, גם כשאני נופל בפעם ה- 27,985,263.7, שום דבר בעולם לא מפריע להמשיך לרצות.
הכוחות שמניעים שינוי ולמידה
רצון הוא אחד משני הכוחות שמניעים כל תהליך שינוי - השני הוא מודעות. כל אחד מהם מחדד ומחזק את השני. כדי לטפס על הר, אני צריך מודעות - אני צריך לדעת שיש הר, שיש לו פסגה ושיתכן שהגעה לפסגה הזאת תמלא לי צורך כלשהו. זאת מודעות מסוג אחד - מודעות ליעד והיא חשובה, כי היא זאת שמניעה את הרצון שלי.
מודעות ליעד היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. אני למשל רוצה להפסיק לעשן, אני יודע שזה טוב, אני יודע שזה בריא, אני יודע ומרגיש את נזקי העישון וגם לוקח מדי פעם הפסקות סיגריה בזמן הכתיבה. זאת לא שאלה של כמה אני רוצה להפסיק לעשן, כלומר לא שאלה כמותית אלא שאלה איכותית. הרצון שלי לא מספיק ממוקד וכדי למקד אותו אני זקוק למודעות מסוג שני: מודעות לתהליך - איך מגיעים לפסגת ההר? מה נדרש? כמה זמן זה לוקח? אילו הכנות נדרשות? איזה ציוד? האם יש לי את הכלים החיצוניים והפנימיים כדי לעבור את התהליך? אילו צרכים אחרים שלי עלולים להיפגע בדרך ומה אני עושה כדי להגן עליהם?
לגעת באינסוף
עכשיו הנה הקאצ' האמיתי -כל תהליך שינוי מהותי שאנחנו עוברים בחיים הוא תהליך אינסופי -אין פסגה, אין נקודת קצה, זה כל הזמן רק תהליך וזאת הסיבה שהרבה אנשים "נשברים" בדרך ליעדים שונים בחייהם -הם פשוט מגלים שאחרי שהם הגיעו "ליעד", העבודה ממשיכה. ירדת במשקל? עכשיו צריך לשמור עליו, לא עישנת כבר חודש? מחר יגיע מפגש עם החבר'ה בפאב. החיים מלאים ניסיונות, עליות וירידות, התקרבויות והתרחקויות. החיים הם תהליך, בני אדם הם תהליך.
שמעתי פעם מהודי חכם שאמר שיש שקר בסיסי בתרבות המערבית והוא אומר: "אם יהיה לי X אז אני אהיה מאושר", תציבו במקום X מה שתרצו: כסף / זוגיות / בית / כל דבר אחר. תחשבו רגע כמה שנים אחורה - נכון שאז אמרתם לעצמכם שאם יהיו לכם כל מני איקסים כאלה אז תהיו מאושרים? נכון שגם היום אתם עדיין אומרים את זה לגבי אותם איקסים, או איקסים חדשים?
כוח הרצון
אז תשאלו אז מה? אז לא לרצות? כן לרצות. חשוב לרצות, רק לרצות עם מודעות לתהליך, לרצות עם הבנה שהיעד שהצבתם לעצמכם הוא לא העיקר ולא הסוף של שום דבר, הוא במקרה הטוב עוד פסגה שממנה יפרס לעינכם נוף חדש. לרצות עם הידיעה שיכול להיות שתגיעו אליו ואז תחזרו אחורה, או שתגלו שזה בכלל לא מה שממלא לכם את הצורך. לרצות עם מודעות לתהליך ובעיקר עם הידיעה ששום דבר חיצוני לא יכול למלא אתכם לאורך זמן. דבר סטטי, לא יכול לספק דבר שמשתנה כל הזמן - זכיתם לבן, או בת זוג? מזל טוב - עכשיו יש מערכת יחסים שצריך לעבוד עליה, עכשיו צריך לגלות איך אני עושה מקום בעולם שהיה מלא רק ממני. רציתם ילדים? מזל טוב! עכשיו פחות או יותר רק התחלתם לחיות באמת. רציתם להרוויח מיליון דולר? מברוק - עכשיו מה עושים? איפה משקיעים? איך שומרים? בקיצור, זה לא נגמר, לא מגיעים, אין נקודת קצה לפחות עד מאה ועשרים בע"ה.
הכוח האמיתי של הרצון הוא היכולת שלנו להמשיך לרצות, להמשיך הלאה, לעבור את כל זה ולחייך תוך כדי. האושר לא מגיע מהגעה ל-X, הוא מגיע מההנאה שבדרך, מההתבוננות בנוף ומהקבלה שזה פשוט ככה - החיים הם תהליך, אני תהליך, אפשר לנשום :)