"אני מתחברת לשפה כי היא מחברת אותי לילדה שלי. כי רגעים שהיו מתסכלים הופכים מלאי הבנה.
כי היא שוברת את הקיר שבין מבוגר לילד, וגורמת לכולנו לדבר באותה שפה, להסתכל פנימה, לחשוב יותר, להגיב פחות. "

באר שבע

" השפה שינתה לי את החיים, הופכת אותי לאדם טוב יותר, לאמא טובה יותר, לבת זוג טובה יותר. השפה הופכת אותי לאישה אמפתית יותר, קשובה יותר לעצמי ולאחרים. השפה נותנת מקום לי. וכשלי יש מקום אני יכולה לתת לאחרים, זו המהות מבחינתי "

גבעתיים

" הדבר העיקרי שהשפה שינתה אצלי זה שנטעה בי את ההבנה שאיתן לא עושה דברים נגדי אלא בעדו, כתוצאה מזה אני מוצאת אצלו הרבה פעמים את הכוונה הטובה וכועסת עליו הרבה פחות מאשר אם הייתי מאמינה שהוא מתחצף, מזלזל בי או לא שם עלי. הדוגמה הכי טובה שלי לזה היא שהתחיל להגיד לנו שקט אמא שקט אבא כשדיברנו בינינו, בלי הגישה הייתי עלולה לחשוב שהילד מתחצף כבר מגיל שנתיים ומה יהיה בהמשך כשבעצם כל מה שהוא רצה זה להיות חלק מהשיחה ומחה מאוד בצדק כשדיברנו רק בינינו. "

חיפה

" השפה נותנת לי הרבה בטחון מול הילדים, יכולת להבין מה עובר עליהם, מה הם מבקשים ממני, אפשרות לתת מענה אמיתי, ועם זה לא לשכוח את הצרכים שלי, דברים נעשים בבית הרבה יותר זורם, חידד לי מה באמת חשוב לי ומה היה סתם מאבקים מיותרים. המקום שהכי עזר לי זה מול הבכור בן ה-5. הייתה שנה לא קלה איתו בלשון המעטה היה שובר דברים זורק, מרביץ לאחותו הקטנה, הייתי חסרת אונים, בתהליך הבנתי שהוא צריך אותי, למדתי להפסיק לכעוס עליו, לנסות לספק את הצרכים, להיות רק איתו, להיות יותר קשובה, כיום הוא מציק מידי פעם במקום להגיד "די מספיק!" " למה אתה עושה את זה?" אני רודפת אחריו בבית כדי לתת לו חיבוקים נשיקות ודיגדוגים. וזהו לא מתפתח למריבה של שעה. "

תל אביב

"השפה מאתגרת, אבל גם המאמצים הכי קטנים בשימוש בה מתגמלים כ"כ, היא עזרה לי לגדל סבלנות לעולם באופן כללי, לראות צרכים של בנותיי, בן זוגי, הוריי, קולגות בעבודה. הצלחתי להפסיק להתנהל מתוך רצון להיות צודקת, עברתי להתנהל מתוך רצון להיות מובנת. אני מלאת אושר שהשפה נכנסה לחיי. "

תל אביב